מתחילת השנה לא רוו המשקיעים באג”ח ובמניות נחת – מדד ת”א 100 נחלש בכ-1% ובשוק אגרות – החוב ראינו ירידות שערים חדות באג”ח הממשלתיות בריבית קבועה. כך, לדוגמא, ירדו השחרים שמועד הפדיון שלהם מעל 5 שנים ב-2.15% בממוצע בעוד אג”ח הממשלתיות צמודות המדד (גלילים) שמועד פדיונם 5-10 שנים איבדו בממוצע 2.3%. גם מדדי התל בונד לא נתנו למשקיעים יותר מדי סיבות לחייך – מדד התל בונד 20 איבד כ-0.3% מתחילת השנה.
ירידות השערים בשוק אגרות החוב באו כתוצאה מהאצת קצב העלאת ריבית בנק ישראל – נגיד בנק ישראל העלה את הריבית ב-1% ברבעון הראשון של 2011 והשוק צופה ריבית של 4% בסוף השנה. העלאת הריבית מעלה את התשואות בשוק אג”ח וכך יורד מחירן. במצב זה מחפשים משקיעים רבים אלטרנטיבות השקעה סולידיות שלא יניבו להם הפסדי הון , ולהלן מספר אלטרנטיבות השקעה:
הבה נבחן את היתרונות והחסרונות באפשרויות שצוינו לעיל ונראה עד כמה אטרקטיבית כל אחת מהן:
פיקדון בבנק
יתרון: אין עמלות ניירות-ערך (קנייה ומכירה ודמי שמירת ני”ע).
חיסרון: הבנקים נוהגים לתת על פיקדונות ריבית על בסיס ריבית הפריים העומדת כיום על רמה של 4.5%, ומריבית זו מפחיתים הבנקים אחוז מסוים. המדיניות המקובלת היא כי פיקדונות של מאות אלפי או מיליוני שקלים יקבלו ריבית של פריים מינוס 2%, ופיקדונות קטנים יותר יקבלו ריבית של פריים מינוס 3.5%. המשך העלאת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל עשויה להעלות את הריבית על הפיקדונות ובכך להחזיר את הציבור בהדרגה לפיקדונות הבנקאיים.
קרן כספית
יתרון: עשויה להשיג תשואה ברוטו גבוהה יותר מפיקדון בנקאי היות ומוחזקים בה ניירות – ערך שזמן פדיונם עד שנה, ואף מקבלת ריבית ג’מבו על פיקדונותיה בבנק בשל גודלה. כמו כן ישולם המס במסגרתה על הרווח הריאלי בלבד.
חיסרון: קיימות עמלות ניירות-ערך, ובחלק מהקרנות אף נגבים דמי ניהול.