בשבוע שעבר כתבתי מדוע ישנה עדיפות להשקעה בתקופה זו באגרות-חוב בריבית שקלית משתנה; ואילו השבוע אדגים אפשרות נוספת להשקעה – אגרות-חוב שקליות שאינן חלק ממדד התל-בונד השקלי.
מתחילת השנה אנו עדים לתופעה מעניינת: בשל האינפלציה הגואה כתוצאה מעליית מחירי הסחורות והנפט (מחיר הנפט התייקר השבוע ב-4% ועומד על 7.3 שקלים לליטר) וכן בשל ביקושים ערים של הצרכן הישראלי למוצרים בני-קיימא – גואה הביקוש לאג”ח קונצרניות צמודות מדד דבר הגורם כמובן לעלייה בשערן מחד ולהיצעים באג”ח הקונצרניות השקליות בריבית קבועה מאידך.
כתוצאה מכך עלה מדד התל בונד 60 מתחילת השנה בלמעלה מ-1.5% לעומת מדד התל בונד השקלי שהשיג תשואה אפסית. גם בשנת 2010 השיג מדד התל בונד 60 תשואה עודפת של 2.5% מול מדד התל בונד השקלי.
ציפיות האינפלציה של שוק ההון לשנה הקרובה גבוהות מ-3% – שהינו היעד העליון של בנק ישראל . נגיד בנק ישראל שכבר העלה את ריבית בנק ישראל החודש ב-0.25% והעמיד אותה על רמה של 2.5% צפוי להמשיך להעלות את הריבית לנוכח גל ההתייקרויות השוטף את המשק – פעולות אשר עשויות להוריד את האינפלציה. לכן, אותן אג”ח קונצרניות בריבית שקלית קבועה שיורדות כעת בשל העלאת הריבית עשויות לשוב ולעניין את המשקיעים.
כיוון שהמרווח בין מדד התל בונד השקלי לממשלתי שקלי במח”מ דומה נמוך מאוד וגבוה במעט מ-1% כדאי לחפש כעת אג”ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה שאינן שייכות למדד התל בונד השקלי.
להלן טבלה עם מספר דוגמאות לאג”ח שקליות שאינן נכללות במדד התל בונד השקלי: