בשבוע שעבר כתבתי על הדילמה הקשה בה נתון נגיד בנק ישראל , פרופ’ סטנלי פישר, בכל הקשור לשמירה על שער הדולר מול השקל ועל הפעולות הסותרות בהן הוא נוקט – רכישה מאסיבית של דולרים מחד מול העלאת הריבית מאידך. ברור כי לנגד עיניו של הנגיד עומדת טובת כלכלת ישראל בכללותה והוא מנסה בכל כוחו ויכולתו להגן על היצואנים במשק, לבל ייפגעו פגיעה אנושה.
במהלך השבוע שעבר נודע כי נגיד בנק ישראל מתכוון להמשיך במאמציו לחזק את הדולר מול השקל ביתר שאת – עתה פותח סטנלי פישר במלחמה גלויה כנגד הספקולנטים. בנק ישראל מסר כי בחודשים האחרונים חל גידול משמעותי בהיקף העסקות במט”ח שביצעו תושבים זרים. חלק ניכר מפעילות זו הינו לטווח קצר ופעילות מעין זו היא למעשה פעילות ספקולטיבית שנועדה לנצל את הפרשי הריבית בין השקל לבין הדולר והאירו.
שני הצעדים הראשונים בהם מתכוון הנגיד לנקוט כנגד המשקיעים הזרים הם:
1) חובת דיווח: חובה זו חלה מעתה על כל עסקת מט”ח יומי בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר וכן על כל עסקת מק”מ ואג”ח ממשלתית קצרת מועד בהיקף של יותר מ-10 מיליון . כך יוכל בנק ישראל לגלות פעילות ספקולטיבית של משקיעים זרים;
2) חובת נזילות: בנק ישראל יחייב פעילים זרים להשאיר בטחונות בגובה של 10% מגובה העסקאות בבנקים מקומיים או זרים. חובת ריתוק ההון תחול על עסקאות החלף שקל-מט”ח (SWAP) והמרות עתידיות שקל-מט”ח (עסקאות מסוג FORWARD). חוק חדש זה, אותו קבע בנק ישראל, יכנס לתוקפו בתאריך 27.1.11. גזירה זו מהווה פגיעה בעבור הבנקים שכן אלה לא יקבלו ריבית מבנק ישראל בעבור ההפרשה של 10%.